ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה על החלטת המחוזי לעכב את ביצוע עונש המאסר

           לפניי ערעור לפי סעיף 87(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.11.2007 בת.פ. 138/03, לעכב לתקופה קצרה אך לא מוגדרת את ביצוע עונש המאסר אשר נגזר על המשיב לאחר שהורשע בעבירות של הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון בחומר נפץ וירייה באזור מגורים, כולן לפי חוק העונשין.

1.        בכתב האישום שהוגש נגד המשיב נטען, כי על רקע סכסוך בנוגע לחלקת מקרקעין (להלן: הקרקע) בין משפחתו של המשיב למשפחה אחרת, ולאחר שנודע למשיב כי המשפחה האחרת החלה להקים על הקרקע מבנה, הגיע הוא לקרקע ביום 1.4.2000 והחל לירות לכל עבר בזמן שבמקום נמצאו אנשים רבים. כתוצאה ממעשי הירי גרם המשיב לפציעתו של קטין בן 15 ופצע למוות אדם נוסף. לאחר האירוע ברח המשיב לרמאללה, שם שהה כשלוש שנים, שמתוכן ריצה עונש של שבעה חודשי מאסר בגין האירוע נשוא כתב האישום. לאחר כשלוש שנים ממועד הגעתו לשטחי הרשות הפלסטינאית נתפס המשיב על ידי כוחות הביטחון והובא לישראל. המשיב היה עצור בישראל כשבוע, ושוחרר לאחר מכן בערובה.

           בהכרעת הדין הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב בכל העבירות בהן הואשם (ת.פ. (ת"א) 138/03 מדינת ישראל נ' עי'ת (לא פורסם, 9.10.2007)), וקבע כי אף אם אין לומר שהמשיב חפץ בתוצאת המוות של המנוח, הרי הוכח שהוא נהג בפזיזות בשעה שירה לכל עבר במקום בו נמצאו אנשים רבים. בגזר הדין, שניתן ביום 25.11.2007, הוטל על המשיב עונש של שבע שנות מאסר בפועל בניכוי שבעת חודשי המאסר ברמאללה וימי מעצרו בארץ, וכן הוטלו עליו שנתיים מאסר על תנאי שלא יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירות של הריגה, גרימת חבלה חמורה וירי באזור מגורים.

2.        מיד לאחר שניתן גזר הדין ביקש הסניגור לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על המשיב בהתחשב בערעור שמבקש הוא להגיש לבית המשפט העליון. בטיעוניו לעיכוב ביצוע העונש טען הסניגור כי חלפו שבע וחצי שנים מאז בוצע המעשה נשוא ההרשעה, וכי אין בנסיבות העניין חשש שהמשיב ימלט. לעניין זה הדגיש הסניגור כי אף לאחר הכרעת הדין המרשיעה לא ניסה המשיב להימלט. עוד הבהיר הסניגור כי בעניינו של המשיב הופקדו ערבויות בסך מאות אלפי שקלים שיבטיחו את התייצבותו לריצוי העונש. חרף העובדה שבאת-כוח המערערת התנגדה לבקשה, נעתר לה בית המשפט המחוזי והורה על עיכוב ביצוע העונש "לתקופה קצרה", כדי לאפשר למשיב להתארגן לקראת המאסר, בכפוף להטלת ערבות עצמית של 50,000 ש"ח ושתי ערבויות צד ג' נוספות בסך 50,000 ש"ח כל אחת. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי על המשיב להפקיד הפקדה נוספת בסך של 15,000 ש"ח. עם זאת, בית המשפט הורה על מעצרו המיידי של המשיב, לתקופה של 48 שעות, על מנת לאפשר למדינה להגיש לבית משפט זה ערעור על ההחלטה לעכב את ביצוע העונש.

3.        בדיון שהתקיים בפניי טענה המערערת כי המשיב לימד על עצמו כי קיים בעניינו חשש שיימלט מן הדין, נוכח העובדה שנמלט לשטחי הרשות הפלסטינאית לאחר אירוע הירי. עוד טענה המערערת כי אין מקום לאפשר למשיב זמן נוסף בטרם ביצוע עונש המאסר, שכן המשיב ידע על העיתוי בו יינתן גזר דינו והיה עליו לצפות כי יושת עליו עונש של מאסר בפועל. עוד ציינה המערערת כי יריעת המחלוקת בינה לבין המשיב היא ניכרת; כי תקופת המאסר הממושכת שהוטלה עליו אינה מצדיקה את עיכוב ביצוע העונש; וכי אין חשש שריצוי העונש על אתר ייתר את הערעור שהמשיב מתעתד להגיש לבית המשפט העליון.

           בא-כוח המשיב חזר וטען כי אין חשש שהמשיב ינסה להימלט מהדין ולא להתייצב לעונש המאסר במידה וזה יעוכב לתקופה קצרה. נטען, כי המשיב התייצב לכל הישיבות שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בעניינו, ולא נמלט מישראל למרות שלא היה במעצר.

4.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הערעור להתקבל. המשיב אמנם לא היה נתון במעצר במהלך המשפט שהתנהל נגדו, והוא התייצב לכל הדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי. אולם בשלב זה, לאחר שהמשיב הורשע בביצוע עבירה של הריגה, הרי תקופת המאסר הממושכת שהוטלה עליו מקימה כשלעצמה חשש להימלטות מן הדין. זאת ועוד; חזקת החפות בעניינו של המשיב הופרכה, והרשעתו בעבירה כה חמורה מחייבת תחילת ביצוע מיידי של העונש (השוו, ע"פ 9908/04 נסראלדין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.11.2004)). בהתחשב בכל אלה ובאמות המידה שנקבעו בפסיקתנו לעניין העילות לדחיית ביצוע עונש מאסר (ראו: ע"פ 118/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241), אין נסיבות העניין מקימות עילה להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר.

           אשר-על-כן, ערעור המדינה מתקבל. ביצוע עונש המאסר שהוטל על המשיב, אותו החל לרצות ביום 25.11.2007, לא יעוכב.

           ניתנה היום, כ"ג בכסלו התשס"ח (3.12.2007).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: